New-Tech Magazine | April 2026 | Digital Edition

האסטרטגיה הישראלית: לעקוף את המכרה

...המרוץ העולמי אחר מינרלים קריטיים כבר אינו נקבע רק לפי היקף המשאבים, אלא לפי היכולת לפתח וליישם טכנולוגיות שמאפשרות להפיק, לעבד ולהחליף אותם. בעולם שבו שרשראות האספקה הופכות לנקודת חיכוך גיאופוליטית, היתרון עובר למי שמחזיק בידע ובחדשנות... דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות

ישראל אינה נהנית מעושר מינרלי משמעותי, ולכן אינה יכולה להתחרות במדינות המחזיקות במשאבים טבעיים. עם זאת, היא פועלת מנקודת חוזק אחרת, ידע. האסטרטגיה שמסתמנת היא להשתלב בשרשרת הערך דרך פיתוח טכנולוגיות. אלגוריתמים לאיתור משאבים, תהליכי עיבוד יעילים יותר, טכנולוגיות מחזור, וחומרים חלופיים שמפחיתים תלות במינרלים נדירים. זהו מעבר מהתמקדות במשאב עצמו להתמקדות ביכולת לנהל אותו, לשפר אותו ולעיתים אף להחליף אותו. , דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות לדברי "המרוץ העולמי אחר מינרלים קריטיים כבר אינו נקבע רק לפי היקף המשאבים, אלא לפי היכולת לפתח וליישם טכנולוגיות שמאפשרות להפיק, לעבד ולהחליף אותם. בעולם שבו שרשראות האספקה הופכות לנקודת חיכוך גיאופוליטית, היתרון עובר למי שמחזיק בידע ובחדשנות". שלושה כיוונים טכנולוגיים האתגר שהושק מתמקד בשלושה תחומים מרכזיים, שכל אחד מהם מייצג שכבה אחרת בשרשרת הערך. בתחום הכרייה, השימוש בבינה מלאכותית ובדאטה גיאולוגי מאפשר לקצר תהליכי חיפוש ולהגדיל את סיכויי ההצלחה. מודלים חישוביים יכולים לנתח כמויות גדולות של מידע ולזהות פוטנציאל בדיוק גבוה יותר מאשר שיטות מסורתיות. בתחום העיבוד והמחזור, טכנולוגיות מתקדמות מתמקדות בהפרדה יעילה של מינרלים מתוך תערובות מורכבות. תהליכים כימיים מורכבים, פתרונות אלקטרוכימיים ושימוש בבינה מלאכותית לניהול תהליכים מאפשרים לשפר את היעילות ולהפחית עלויות ואנרגיה. בתחום החומרים, הפיתוחים מתמקדים ביצירת תחליפים ובשיפור נצילות. מגנטים שאינם מבוססים על יסודות נדירים, כימיות סוללה חדשות וחומרים מתקדמים נוספים עשויים לשנות את מאזן התלות הגלובלי. שלושת הכיוונים הללו אינם נפרדים זה מזה. יחד הם יוצרים שכבה טכנולוגית חדשה מעל עולם חומרי הגלם.

האחרונות לנושא מרכזי במדיניות של מדינות מובילות. ארצות הברית ואירופה משקיעות משאבים גדולים בניסיון לצמצם תלות בשרשראות אספקה חיצוניות, בעוד שסין מחזיקה ביתרון משמעותי ביכולות עיבוד. התוצאה היא זירה שבה טכנולוגיה, כלכלה וביטחון לאומי נפגשים. השליטה בחומרי הגלם אינה רק עניין תעשייתי, אלא מרכיב אסטרטגי רחב יותר. במציאות הזו, מדינות שאינן מחזיקות במשאבים משמעותיים מחפשות דרכים אחרות להשתלב. טכנולוגיה הופכת לשער כניסה, ולעיתים גם למנוף השפעה. האתגר האמיתי: מעבר לסקייל למרות הפוטנציאל, הדרך מסטארטאפ ליישום תעשייתי רחב אינה פשוטה. הפתרונות דורשים השקעות גבוהות, תשתיות מורכבות ושיתופי פעולה עם תעשיות מסורתיות. בנוסף, אימוץ טכנולוגיות חדשות בתחום זה נוטה להיות איטי יחסית, בשל רגולציה, סיכונים כלכליים והצורך באמינות גבוהה לאורך זמן. המשמעות היא שהחדשנות תגיע בהדרגה, דרך שיפורים מצטברים ולא בהכרח דרך פריצת דרך אחת. לאן זה הולך ? המרוץ למינרלים קריטיים כבר מתרחש. מדינות, חברות ותעשיות מתחרות על שליטה בשרשרת האספקה, דרך משאבים או דרך טכנולוגיה. ישראל נכנסת למגרש מהזווית שמוכרת לה היטב, פיתוח פתרונות מורכבים לבעיות מורכבות. ייתכן שהיא לא תחזיק במכרות, אך אם תצליח לבסס יתרון טכנולוגי בשלבי העיבוד, המחזור או החומרים, היא עשויה להשפיע על השוק כולו.

בעולם שבו הידע הופך למשאב בפני עצמו, זו נקודת פתיחה עם יתרון מובנה.

הזדמנות ליזמים ולחוקרים במקביל לדיון האסטרטגי, האתגר שהושק מציע גם מסלול כניסה מעשי ליזמים וחוקרים בתחילת הדרך. במסגרת התחרות, שתפעל תחת מסלול תנופה של רשות החדשנות, יוענק פרס ראשון של מיליון שקל למיזם שיציג פריצת דרך טכנולוגית בתחום, לצד ארבעה מענקים נוספים אלף שקל כל אחד. 200 של המסלול מיועד לבחינת היתכנות ראשונית של רעיונות חדשניים בתחומי האיתור, ההפקה, העיבוד, המחזור והתחליפים, ומאפשר ליזמים לבחון כיוונים טכנולוגיים בסיכון נמוך יחסית. , ופרטים 2026 ביוני 25 מועד ההגשה נקבע ל נוספים זמינים בקול הקורא באתר רשות החדשנות. קרדיט: מבוסס על קול קורא רשמי של רשות החדשנות ומשרד האנרגיה והתשתיות

בין טכנולוגיה לגיאופוליטיקה המאבק על מינרלים קריטיים הפך בשנים

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות.

«

. חנה טייב קרדיט:

23 l New-Tech Magazine