New-Tech Magazine | Dec 2024 | Digital Edition

מהפכה יצירתית: הדרך לכלכלה, שנותנת יותר ממה שהיא לוקחת אלי בויקיס, מנהל פעילות דאסו סיסטמס ישראל »

ממיצליום - חומרים שמתקנים את עצמם, וכן חומרי בנייה כמו חומר בידוד וחומרים לבניית קירות פנימיים. ומה לגבי ייצור אנרגיה בת קיימא מאצות? מיקרואורגניזמים אלה יכולים לייצר ביומסה באמצעות פוטוסינתזה, המומרת לאחר מכן לדלק ביולוגי. לדוגמה, לוחות זכוכית עם מיקרואצות, שכבר קיימים בשוק ויכולים לספק אנרגיה עבור מבנים. בנוסף, אצות מהאוויר או מפליטות CO 2 יכולות ללכוד תעשייתיות, ובכך תורמות להפחתת גזי החממה. כך אנו מבטיחים 'מטמורפוזה' הכלכלה היצירתית מבטיחה קיימות וחדשנות, עם יתרונות כגון הפחתת טביעת רגל אקולוגית, צמיחה כלכלית באמצעות טכנולוגיות חדשות וסביבת חיים בריאה יותר. מודל כלכלי זה מעדיף ערך ארוך טווח על פני רווח קצר טווח, לעתיד יציב יותר, צודק ומשגשג יותר, שבו פעילויות אנושיות ומוצרים נמצאים בהרמוניה עם הסביבה. יש לנו המון סיבות טובות לאמץ את הכלכלה היצירתית במהירות האפשרית. המעבר מכלכלה מסורתית לכלכלה מעגלית, ובסופו של דבר לכלכלה יצירתית יקרה, יש לקוות,

רעיונות חדשים משגשגים והאבקה הדדית מתרחשת.

התחממות כדור הארץ, שיטפונות, בצורות, ירידה במגוון הביולוגי; ההשלכות של הצמיחה הכלכלית המואצת מתחילות לגבות מחיר. מודל כלכלי, המבוסס על צריכה והשלכה לאשפה אינו בר קיימא. כל הסימנים מראים, שעלינו לנוע לעבר כלכלה יצירתית, בת-קיימא - כלכלה שנותנת יותר ממה שהיא לוקחת. כיצד ניתן לבצע את 'המטמורפוזה' הזו? בט על גינת ירקות טיפוסית ממחיש מ את ההבדל בין כלכלה מסורתית לכלכלה יצירתית. הכלכלה המסורתית היא גן, שבו רק מה שכבר נטוע ניתן לקצור. המיקוד הוא על מקסום התוצרת; אין ערך חדש שנוצר. עם הזמן, האדמה מתרוקנת ויש להביא אדמה חדשה. לעומת זאת, הכלכלה היצירתית היא גן פורח. החקלאי עובד עם האדמה ועל האדמה בו זמנית, כדי לגדל ולטפח גידולים חדשים - בלי לרוקן את האדמה והצמחים. החקלאים משקיעים משאבים במחקר של מיני צמחים, מנסים טכניקות חקלאיות חדשניות ומשתפים ידע. כך הופך הגן למקור של צמיחה מתמשכת. צמחים חדשים פורחים,

לא מדובר במדע בדיוני באופן דומה, כלכלה יצירתית מייצרת ערך רב יותר ממה שהיא צורכת, עם השפעה חיובית נטו על החברה והסביבה. באמצעות שיתוף פעולה וניסויים בשדה החדשנות, אנו יכולים, למשל, ליצור חומרים שמתקנים את עצמם. או להגיע למוצרים שבמקום שנייצר – גדלים בעצמם. מדע בדיוני? ממש לא. כבר עתה ישנן הוביל TU Delft דוגמאות למכביר. מחקר של לבטון, שיכול לתקן סדקים קטנים בעצמו. התאוששות זו נעשית על ידי חיידקים, המייצרים אבן גיר כאשר באים במגע עם מים וחמצן, תהליך המופעל ברגע שמופיעים סדקים בבטון - והוא מאריך את חיי המבנים ומפחית את הצורך בתחזוקה, החלפה וחומרי גלם. דוגמה נוספת היא חומרי אריזה העשויים ממיצליום, רשת השורשים של פטריות - חומר גלם טבעי, שיכול להחליף פלסטיק וחומרים אחרים שאינם ידידותיים לסביבה. לאחר השימוש, אריזת המיצליום פשוט מתפרקת בטבע ויכולה להשתלב במסלול המיחזור של הנייר. בנוסף, ניתן לייצר חומרים דמויי עור

New-Tech Magazine l 44