New-Tech Military Magazine | July-August 2018

רק לאחרונה קבוצת יעל קיבלה תעודת הערכה מפיקוד העורף על תרומתה - Spotfire בתרגיל עורף לאומי בו שולב של טיבקו כפלטפורמה בעלת ערך BI כלי מוסף המשולבת במערך הפיקודי לקבלת החלטות בזמן אמת. האם יש מערכות שלא מתאימות למיגזר הצבאי? מקובל כי מגזר הביטחון מייצר לעצמו פתרונות ייחודיים ואכן ישנן מערכות ופתרונות שמתאימים באופן ספציפי למגזר הביטחוני. אולם, רוב הפתרונות שאנו מספקים, בקבוצת יעל לדוגמא ובחברות נוספות בתעשייה, מבוססים על טכנולוגיות מתקדמות הפועלות בכלל המגזרים, כדוגמת פלטפורמת העברת המסרים של חברת טיבקו, ומערכת לזימון וניהול תורים המשמשת את כלל גופי צה"ל במערך הרפואה הצהלי והן במערכי הגיוס. דוגמא נוספת ניתן למצוא גם בתחום תחקור המידע. התפיסה שלנו בקבוצת יעל, כנותני פתרון מונחה לקוח והצורך העסקי בטחוני שלו מביאה אותנו למינוף הטכנולוגיות והפתרונות שפותחו בעולם והתאמתם לסביבה ולאתגרים של צה"ל. ניתן לראות שגם צהל שינה את התפיסה ומיישם פתרונות קיימים ומותאמים לסביבה הצהלית, למעט מקרי קיצון בהם נידרש פיתוח ייחודי בעיקר בעולם המבצעי. מצד שני אנו רואים כניסה משמעותית לעולם הקוד הפתוח ושימוש בכלים המנוהלים בקהילה העולמית. כמובן שבצה"ל לוקחים את היכולות הגלובליות של כלי הקוד הפתוח ובונים באמצעותם פתרונות ייחודיים עבוד הצורך הצהלי. לאן צועד תחום המיחשוב הצבאי ? ומה לדעתך יהיו הטרנדים העתידיים בשוק זה? כל איום הוא בסיס למתן פתרון. דוגמא לכך הוא האיום הבליסטי אשר מדיר שינה מהדרג הצבאי בכל הגזרות. הטכנולוגיה במקרה הזה מסייעת, הן בפן ההתקפי והן ביצירת מעטפת של מערכות משולבות לאיתור שיגור טילים אל עבר מדינת ישראל. כמו כן, שיתוף פעולה רב זרועי מאפשר התראה ממוקדת לאזור

הבינלאומית. החמ"ל יורכב מחטיבת ההגנה בסייבר - חטיבה שהתחילה כענף ומהיום תתפקד כחטיבה בחיל התקשוב. איומי הסייבר העומדים בפתח ומאיימים לשבש את פעילותו של הצבא, לשבש מערכות ולעשות שימוש בנתונים חסויים, מחייבים לגדל דור חדש של לוחמים. זה לא סוד שישראל היא מעצמת סייבר עולמית וחלק לא מבוטל מהידע מגיע מהמקום הזה. החזית עוברת למרכזי המחשוב המתקדמים בהם נערך הצבא לסוג אחר של התגוננות. אם בעבר הפתרון לאיומים היה פסיבי בתצורה של התמגנות באמצעות פיירוולים, כיום, יהיו הפיירוולים טובים ככל שיהיו, הצבא נדרש לדפוסי חשיבה שונים של יציאה מהמרחב המבוצר ומניעת המתקפות בעומק האויב. כמו כן, צה"ל והממשלה נדרשים לעשות זאת בשיתוף פעולה ומבלי לשלול את ההגנות המסורתיות על אזורים טקטיים כקו הגנה אחורי. זה לא סוד שצהל נערך בתקופה האחרונה במספר פרויקטים להקמת מערכי מחשוב מרכזי ועבור Data Center מתקדמים עבור הקמת תשתית ענן רב זרועית שתנוהל בתצורה דומה לתשתיות הענן הקיימות כיום בשוק. צה"ל לוקח בחשבון את המשמעויות הטכנולוגיות הנובעות משינוי תפיסתי זה, בפן הטכנולוגי ובפן הלוגיסטי. סוגיות התקציב כמובן שלא פוסחות על מכלול השיקולים הכולל שימוש בידע מקומי וגלובלי, הן לצורך השלמת מידע והן לצורך ניצול הדולר האמריקאי. כמו כן, צהל נערך לשדרוג משמעותי של מרכזי ההספקה הלוגיסטיים שיאפשרו לצבא להתייעל ולשפר באופן משמעותי את הפריסה והלוגיסטיקה של הצבא. לאור כל אלה, האם יש מערכות/פתרונות שהמיגזר הצבאי מעדיף או שהינם מתאימים לו במיוחד? ביחידות הטכנולוגיות של צהל לומדים וחוקרים את הנעשה בתעשייה ומה הן הטכנולוגיות ושיטות העבודה הנהוגות בעולם העסקי והביטחוני הגלובאלי, ומנסים לקחת את הערכים המוספים מכל אחת מהתצורות. לדוגמא, בשו"ב הלאומי עושה הצבא שימוש בכלים מתקדמים המאפשרים לקבל החלטות בזמן אמת.

נחום רוזנבאום, מנהל המגזר Yael Group- הציבורי ב «

המאויים והפעלה של צופרים בערים המאוימות. מערכות מתקדמות משולבות מידע סטטיסטי יכולות לנבא את שיגור הטיל הבא ולהתריע על כך במעוד מועד. מנגד אנו רואים איומים שמחייבים חשיבה מחוץ לקופסא ומציאת פתרונות טכנולוגים לסיכול איומים כגון בלונים ומנהרות טרור שמצד אחד הם איומים פרימיטיבים אך מנגד דורשים התאמה של הטכנולוגיה לעולם התוכן ובזמן אפס. העתיד הלא רחוק יביא לנו חידושים בעולמות אוטונומיים כמו מטוסי קרב בלתי מאויישים שיטוסו במבנה לעבר היעד אי שם ורכבים אוטונומיים. לא ירחק היום שיהיו גם חיילים בדמות רובוטים אוטונומים. בסופו של דבר גם בטכנולוגיה וגם בשדה הקרב "המעז מנצח", זו לא רק סיסמא של יחידות שטח מיוחדות. תפעילו את הדמיון וכשתסיימו תגלו שחשבו על זה כבר ביחידות המו"פ של צה"ל ומשרד הביטחון. נשמע כמו מדע בדיוני? יחידות המחשוב של צה"ל בשיתוף התעשייה ומוחות יצירתיים לא חושבות כך ופועלות ללא גבולות לשמירה על בטחוננו באמצעות פלאי הטכנולוגיה.

35 l New-Tech Military Magazine