New-Tech Military Magazine | Q1-2025 | Digital Edition

הצוללת הפורטוגזית תמונת כותרת: « שבה נערך הניסוי Tridente-class מדגם ESA/Portuguese Navy צילום: עם כלי של מיינדפולנס. control אותה, במקביל לשתי הפעולות הללו עקבו החוקרים אחרי הביופידבק במוח. מתברר שמשימת , הפעילה את control הניתוח והשליטה – החלק הקדמי של הקורטס – שכבת המוח האחראית על עיבוד מצב והפיכתו לפקודה חשמלית. המחקרים מצביעים על כך שברגע שהחלק הקדמי במוח פועל הוא מנטרל את החלק האחורי, זה שגורם לתחושות של חוסר שביעות רצון. הנתון הזה לטענת החוקרים יכול להצביע על היעילות של טכניקת המיינדפולנס בשיפור יכולת התפקוד בתנאי לחץ. מכאן ההמלצה שלהם כי לצורך משימות חלל ארוכות חייבים לאמץ שיטות מחקר ואימון חדשות, משום שהניסויים הנוכחיים בשהייה בצוללות או מתחמים מבודדים, אינם מדמים את כל הקשיים שאיתם יצטרכו אסטרונאוטים להתמודד במשימות חלל ארוכות. אתגר אחר של משימות החלל הארוכות הוא ההסתמכות על ציוד ומלאי נתון שנמצא בחללית. לידיעה שהמלאי הזה מוגבל - בין אם זה דלק ובין אם זה מזון ולמרות היתירות בתכנון המשימה, יש משמעות פסיכולוגית. ניסוי סיני חדש הצליח אולי לפתור את אחת הבעיות הקריטיות בהיבט הזה, ייצור דלק בחלל. אסטרונאוטים TSS - Tiangong בתחנת החלל הסינית , הצליחו ליצור מחומרים space station סינטטיים, דלק חללי. על פי הפרסום

צוות המתנדבים בניסוי הבידוד במהלך ארוחת ערב בצוללת תמונה: « ESA/Portuguese Navy צילום:

, צוות CCTV בטלוויזיה הסינית הרשמית 12 ערך סדרה של Shenzhou -19 המשימה ניסויים שבסופם הצליחו האסטרונאוטים הסיניים ליצור משילוב של פחמן דו חמצני ומים, אתילן היכול לשמש דלק לחלליות. מדובר בטכנולוגיה שמחקה את אפקט הפוטוסינתזה של צמחים. לטענת הסינים, הטכנולוגיה פועלת בתנאי לחץ רגילים ובטמפרטורת החדר שבה נעשה התהליך. עד כה, אומרים החוקרים מסין, תהליך

דומה בחלל הצריך טמפרטורה ולחץ גבוהים שצרכו משאבי אנרגיה גדולים ויקרים. על פי הפרסומים, הטכנולוגיה פורצת הדרך הזו, אמורה להיות חלק ממשימת החלל . 2030 המאוישת שמתכננת סין על הירח ב המשימה הזו היא חלק בפרויקט שאפתני יותר שמשותף לסין ורוסיה, בניית מעבדת . 2035 מחקר מאוישת על הירח עד

Perseverance אדמת הכוכב מאדים כפי שצולמה על ידי הגשושית תמונה: « NASA צילומים:

New-Tech Military Magazine l 26