New-Tech Military Magazine | Q3 2021

מערכת הלייזר האווירי תמונת כותרת ותמונות: « של אלביט משרד הבטחון צילום:

לבעיות טורבולנטיות. למשל, אנחנו רואים את זה בנסיעה בכביש חם, כיצד האופק הופך להיות גלי – עכור. התופעה הזו מקשה על קרן הלייזר להיות עוצמתית וממוקדת. האפקט הזה מתבטל כשאתה מגיע מהאוויר. שם האטמוספירה יותר נקיה מהפרעות, ואז המערכת הופכת ליעילה, מדויקת, ארוכת טווח וקטלנית יותר".

"מעבר לחידוש בעוצמת הלייזר שהצגנו, חשוב להבין את פריצת הדרך להצבתו באוויר" מסכם מישר. "כיום אפשר לומר שניתן טכנולוגית להציב מערכת לייזר רב עוצמה על הקרקע. אין בעיה של התחממות – כי ניתן להרכיב כמה מערכות קירור. לשטח שתופשת המערכת חשיבות שולית. הבעיה היא מהחזרות חום שנוצרות בקרקע וגורמות

את הניצולת ברמה גבוהה כדי למנוע את ההתחממות של המערכת, ולשמר את עוצמת הקרן ביציאה מהתותח. הניסוי שלנו מוכיח שהפיתוח שלנו אפקטיבי, כל שכן על מערכת אווירית שנחשבת תמיד לרגישה יותר בכל המובנים. ליירוט הלייזר יש מספר עקרונות יסוד. ראשית ככל שהקרן עוצמתית יותר, זמן ההפלה קצר יותר. הקרן מתבייתת על חלק במטוס, מחממת אותו על להתכתו, ובכך למעשה מסיטה אותו מהמסלול וגורמת להתרסקות על הקרקע או לפיצוצו באוויר. קילוואט תגרום להתכה 100 קרן בעוצמה של קילוואט. היבט 30 מהירה יותר מקרן של נוסף הוא דיוק הקרן. ככל ששטח הפגיעה על המטרה קטן יותר, ההפלה מהירה יותר. זה מצריך יכולת של מיקוד האלומה ודיוק הפגיעה על גוף המטרה. בשני הפרמטרים הללו המערכת החדשה של אלביט הוכיחה יכולת מבצעית מרשימה. "אנחנו יודעים לעשות היום מערכות בהספק קילוואט, את הסף הזה חצינו והוכחנו 100 של שהטכנולוגיה קיימת ובהישג יד. לקחנו לייזר רב עוצמה, שמנו אותו באוויר, עקבנו אחרי מטרה והפלנו אותה. עכשיו צה"ל משרד הבטחון והדרג המדיני, צריך רק להחליט מה עושים עם היכולת הזו. לאיזה פלטפורמה היא צריכה להיות בנויה, איזה חימושים היא אמורה ליירט ובאיזה תרחישים. ברגע שהדרישה המבצעית תוגדר, אנחנו נדע לבנות את המערכת בהתאם". בשיחה עם כתבים העריך ראש מפא"ת כי שנים ייבנה אבטיפוס ראשון של 3-4 בתוף המערכת. היא מתוכננת לסדרת ניסויים בהמשך על גבי מטוס בואינג. הכוונה היא ליצור מערכת יירוט אוטונומית משולבת בינה מלאכותית שתדע להתמודד בעתיד גם עם רחפנים ואולי אפילו בלוני נפץ.

יירוט לייזר מהאוויר – הניסיון שלא צלח ארצות ברית ניסתה לקראת סוף המילניום הקודם לבנות מערכת לייזר אווירית שתיירט טילים בליסטיים בשלב ההאצה שלהם, כלומר זמן קצר מהשיגור ועוד , כלל מחולל ABL – AIRBORNE LASER מעל שטח האויב. הפרויקט שכונה . באף המטוס מוקם 747 לייזר כימי ענק שהותקן בחלקו האחורי של מטוס בואינג הצליחה המערכת ליירט ABL תותח הלייזר עצמו. בסדרת הניסויים שנערכו ב מעל האוקיינוס הפסיפי שני טילים. למרות שהניסוי הזה הוגדר כהצלחה, החליט הממשל לגנוז את הפרויקט בשל המורכבות והמסוכנות של מרכיבים כימיים במערכת. זו אגב הייתה גם הסיבה לביטולו בהמשך של תותח הלייזר הקרקעי "נאוטילוס" שהוצע לישראל.

האמריקנית ABL מערכת ה « MDA – Missile Defense Agency צילום:

23 l New-Tech Military Magazine