New-Tech Military Magazine | Q3 2025

נושאת מטוסים חללית

אמיר בר-שלום »

צבאי, למרות שהסובייטים טענו כי מדובר התמקמה Salyut 3 בלווין אזרחי לכל דבר. ה ק"מ מעל כדור הארץ 270 בגובה של והחלה בעבודתה. הדיווחים המודיעיניים האמריקניים דיברו על מצלמות רבות עוצמה שהורכבו עליה ומשמשים למעקב אחרי מדינות ברית נאט"ו. אלא שהסוד התגלה מאוחר יותר, Salyut 3 הגדול של על תחנת החלל הכביכול תמימה, הציבו הסובייטים תותח במטרה להרחיק לוויני ריגול אמריקניים שיגיעו קרוב אליה. עד היום לא ברור האם הסובייטים עשו בתותח הזה ניסוי, יש גם כמה סברות לגבי הסוג שלו. ההנחה הרווחת היא שמדובר בתותח שדומה לוולקן. ישנם דיווחים כי הסובייטים הצליחו לבצע שלושה ניסיונות ירי חי, ואילו דיווחים אחרים טוענים כי נעשה ניסיון להפעלת תותח מתחנת הקרקע והוא נכשל. אלכסנדר פופוביץ, קוסמונאוט רוסי ומי SOYUZ 14 שהיה מפקד משימת החלל , אישר Salyut 3 שביקר בתחנת החלל לימים את הפרטים לגבי התותח, אבל לא לגבי ניסוי הירי. הוא סיפר כי התכנון היה להפעיל את התותח רק כאשר אין בתחנת החלל קוסמונאוטים, בשל החשש שהירי

יצור רעידות שיסכנו את החללית והנוכחים בה, יסדקו אותה או יסיטו אותה מהמסלול. הסיפור הזה, עד כמה שהוא נשמע אז דימיוני, מטריד עוד יותר היום את חיל החלל האמריקני. ארצות הברית מוטרדת מאד מיכולת שקיימת כיום בסין, הודו וכנראה גם רוסיה ליירט לוויינים בחלל. בכדי להתמודד עם האיום הזה ובמטרה ליצור רציפות תפקודית בחלל, החל חיל החלל האמריקני בתכנון "נושאת לוויינים" בחלל. תרחיש האיום מבחינת ארצות הברית הוא חמור מאד ומכיל מגוון אפשרויות: לוויני התנגשות שישביתו לוויינים אמריקנים קריטיים, סינוור לייזר של לוויינים מהחלל ומכדור הארץ, לוחמה אלקטרומגנטית רבת עוצמה (בעיקר נשק מבוסס קרני מיקרו גל עוצמתיות), פריסת רשתות מתכת סביב לוויינים כדי לפגוע במיקום שלהם ועד פיצוץ גרעיני קטן בחלל שיכול להשמיד מערך לוויינים שלם. בכדי להתמודד עם שלל האיומים הללו, הוחלט בחיל החלל האמריקני לבנות חללית אם שתכיל לוויינים קטנים יותר, בעלי יכולת שילוח מהירה ויכולות רב תכליתיות למשימות הגנה, יירוט או אפילו תיקון ואחזקה במידת

במונח באוויר בים וביבשה מקבל בימים אלה מימד חדש, גם בחלל. חיל החלל האמריקני החל לפתח נושאת לווינים בחלל, שתתפקד כמו נושאות המטוסים של הצי האמריקני. התכנון הוא לבנות למעשה בסיס שילוח לווינים בחלל, לצורך משימות דחופות. ניהלו 70 י שם במהלך שנות ה א ארצות הברית וברית המועצות מרוץ חלל משל עצמן. כל אחת מהמעצמות דאז ביקשה להקדים את האחרת בשילוח לוויינים מאוישים וגם כאלה שלא, במטרה לשדר עוצמה. הלוויינים היו בעיקר לוויני תצפית שאפשרו צילום של אזורים שונים על גבי כדור הארץ, חלקם שימשו גם למחקר השכבות העליונות של האטמוספירה ואחרים שימשו לחיזוי מזג אוויר. תעשיית החלל הייתה אז בחיתוליה, אבל כבר היה ברור שהמירוץ הזה רק ילך ויתעצם, בעיקר בשל הפוטנציאל האדיר שקיים בחלל לשימושים צבאיים. כאן נכנסה Salyut 3 לתמונה תחנת החלל הסובייטית . לאמריקנים היה 1974 ביוני 25 ששוגרה ב ברור שמדובר בתחנת חלל שנועדה לשימוש

New-Tech Military Magazine l 36