New-Tech Military Magazine | Q3-2026 | Digital Edition

לקצה הרשת, בתוך כלי טיס, רכב קרבי, ספינה או מערכת בלתי מאוישת. ארכיטקטורה כזו תצטרך לחלק את הסמכות. רמה מרכזית תגדיר מדיניות ועדיפויות, ומערכות מקומיות יתאימו את עצמן למציאות המשתנה. כאשר הקישור יתחדש, יהיה עליהן לשתף את תמונת הספקטרום ולעדכן את התוכנית המשותפת. בפעילות רב-לאומית מתווספת בעיית התאימות. לכל צבא ציוד, הקצאות תדרים, סיווגי מידע ומדיניות שונים. שיתוף ספקטרום מחייב שפה משותפת לתיאור אותות, הפרעות, אזורים מוגנים ורמות עדיפות, בלי לחשוף פרטים שאסור להעביר בין המדינות. האתגר מקבל משמעות מיוחדת גם בישראל ובמזרח התיכון. במרחב גיאוגרפי מצומצם פועלות רשתות תקשורת אזרחיות לצד מכ"מים, מערכות הגנה אווירית, קישורי נתונים, כלי טיס בלתי מאוישים ומערכות לוחמה אלקטרונית. במהלך עימות מתווספים אליהם עומס חריג, ניסיונות חסימה ופעילות של כוחות רבים באותו תא שטח. בתנאים כאלה, הפרעה אינה חייבת להגיע מן האויב. גם שתי מערכות ידידותיות עלולות לפגוע זו בזו אם אינן מתואמות. היכולת לזהות את מקור ההפרעה, להבחין בין עומס, תקלה ופעולה עוינת, ולהתאים במהירות את פרמטרי השידור היא לכן צורך מבצעי ולא רק שאלה רגולטורית. החשיבות המערכתית של הנושא משתקפת גם בבדיקת מבקר המדינה שעסקה במוכנות צה"ל ללוחמה במרחב הספקטרום. הבדיקה כללה גופים באגף התקשוב, זרועות האוויר, הים והיבשה, אמ"ן, מפא"ת, משרד התקשורת, מערך הסייבר הלאומי, רשות שדות התעופה ורפאל. הדו"ח המלא לא פורסם מטעמי ביטחון, ולכן אין להסיק ממנו ממצאים טכניים; אולם היקף הגופים שנכללו בבדיקה ממחיש שמדובר באתגר רב-מערכתי החוצה את הגבול שבין תשתיות אזרחיות לפעילות צבאית. המבחן אינו למצוא תדר פנוי עבור אב-הטיפוס כוללים BBN היעדים שפרסמה השימושית, הפחתה 5 G בקיבולת ה- 50% הגדלה של בהפרעה המגיעה למכ"ם ושיפור של פי 20 dB של כאשר שתי המערכות 5 G אלף באיכות קישור ה פועלות זו לצד זו. אלה יעדי פיתוח של החברה, ועדיין לא תוצאות של ניסוי מבצעי עצמאי. גם אם יושגו, הם לא יפתרו לבדם את כל בעיית הספקטרום. מערכת הפועלת באתר ניסוי מכירה המשמעות לישראל ולמזרח התיכון

את המשתתפים, את מיקומם ואת כללי ההפעלה. בזירה מבצעית חלק מן המשדרים נעים, חלקם אינם משתפים פעולה ואחרים מנסים במכוון להטעות את החיישנים. המעבר לשיתוף דינמי תלוי גם בציוד הקיים. מכ"ם ותיק או מערכת קשר סגורה אינם בהכרח מסוגלים לשנות פרמטרים במהירות או למסור נתונים למנהל חיצוני. שילובם ידרוש ממשקים, שערי תקשורת ולעיתים שינויים בחומרה. לכן השאלה המרכזית אינה אם האלגוריתם יודע למצוא ערוץ פנוי. המבחן הוא אם מערכת שלמה יכולה לחוש, לסווג, לחזות, לקבל החלטה ולשנות את התנהגותה בתוך פרק זמן קצר, בלי לפגוע במשימה ובלי לאפשר ליריב לנצל את מנגנון התיאום. יצליחו, הספקטרום לא ASC אם תוכניות כמו ינוהל עוד כרשימה קשיחה של תדרים. הוא יהפוך למשאב שמתעדכן בהתאם למקום, לזמן, למשימה ולרמת הסיכון. בשדה הקרב, היכולת הזאת עשויה להיות ההבדל בין מערכת שממשיכה לפעול תחת הפרעה לבין מערכת שיש לה אנטנה, משדר ומעבד, אך אין לה דרך להשתמש בהם. מקורות מרכזיים ■ U . S . Department of Defense , Electromagnetic Spectrum Superiority Strategy , 2020. ■ National Telecommunications and Information Administration , Advanced Dynamic Spectrum Sharing Demonstration in the National Spectrum Strategy . ■ National Spectrum Consortium , Advanced Spectrum Coexistence , Nokia Federal Solutions , 2026. ■ RTX BBN Technologies , Secure Real - Time Spectrum Coexistence for 5 G and Defense Radar , 10 February 2026. ■ DARPA , Shared Spectrum Access for Radar and Communications , SSPARC . ■ NTIA Institute for Telecommunication Sciences , Adventures in Radar Spectrum and Radar Coexistence in Today ’ s World , November 2024. ■ NTIA Institute for Telecommunication Sciences , Lessons Learned from the Development and Deployment of 5 GHz Dynamic Frequency Selection Devices , December 2019. מבקר המדינה, ההיערכות והמוכנות של צה"ל ■ ללוחמה במרחב הספקטרום האלקטרומגנטי, .2025 ינואר

וצורת גל יכולים לחשוף מידע על יכולות המערכת ועל דפוסי הפעולה שלה. מערכת התיאום צריכה לכן למסור לרשת המסחרית מספיק מידע כדי למנוע הפרעה, אך לא מידע שיאפשר להסיק כיצד המכ"ם פועל.

שכבת הניהול הופכת ליעד תקיפה

ברגע שמחשבים מקבלים החלטות על הקצאת תדרים, מערכת ניהול הספקטרום עצמה הופכת לחלק קריטי מן הארכיטקטורה. תקיפה אינה חייבת לשבש את ערוץ הרדיו ישירות. היא יכולה לנסות להטעות את מנגנון הניהול. תוקף עשוי לשדר אות שנראה כמו מכ"ם ולהכריח רשתות ידידותיות לפנות תחום תדרים. הוא יכול להזין מיקום שגוי, לחקות חתימה של מערכת מאושרת או לנסות להשתלט על ממשק התיאום. במערכת המשתמשת בלמידת מכונה ניתן גם לנסות לייצר אותות שיובילו לסיווג שגוי. לכן נדרשים אימות זהויות, הצפנת התעבורה, חתימה על הודעות, מנגנוני הרשאה ורישום של החלטות. החלטה על שינוי תדר צריכה להתבסס על יותר ממדידה יחידה. אפשר לשלב חיישנים ממספר מקומות, מידע מן הרשת ונתונים שהתקבלו ישירות ממערכת המכ"ם. אינו מבטל את הצורך בכללים AI גם השימוש ב הנדסיים. מודל יכול לסייע בזיהוי ובחיזוי, אך הוא אינו יודע מעצמו מהי רמת הסיכון המותרת למכ"ם בטיחותי או מבצעי. גבולות ההפעלה, העדיפויות והתגובות למצבי אי ודאות צריכים להיקבע מראש. עוסקת בעיקר בדו-קיום בין מכ"מים לבין ASC רשתות מסחריות, אך הארכיטקטורה רלוונטית גם למרחב הצבאי. כוח פרוס מפעיל בו זמנית מכ"מים, קישורי נתונים, מערכות ניווט, רחפנים, חיישנים, משבשים ומערכות תקשורת לוויינית. ללא תיאום, מערכת ידידותית יכולה להפריע לאחרת. בשדה קרב נוסף גם איום הגילוי. מעבר תדר אינו נעשה רק כדי להימנע מהפרעה, אלא גם כדי להקטין את הסיכוי שהאויב יאתר ויסווג את המשדר. שינוי תדר, הספק, אפנון, רוחב פס וכיוון אלומה נעשה חלק מתמרון אלקטרומגנטי. המשמעות היא שמנהל הספקטרום אינו יכול לפעול כמערכת מרכזית בלבד. קישור למפקדה עלול להיחסם, ופלטפורמות יצטרכו להמשיך לפעול באופן מקומי. חלק מן ההחלטות יעברו מהשוק האזרחי לשדה הקרב

New-Tech Military Magazine l 32