April 2016 issue

ציבוריות מחו״ל והן חברות שמנפיקות לראשונה. אני עצמי אמתין לפני שאחזור לבורסה הישראלית. הנכווה ברותחין נזהר בצוננים". ישהאטה בהייטק. יש עצירה בהשקעות ובארה״ב מתחילים להרגיש זאת. מה קורה בישראל? אצלכם בקבוצה מרגישים את ההאטה? ״אני בהחלט מסכים שרואים סימני האטה, בעיקר בזירת חברות הסטארטאפ, מהלך בארה"ב. 2015 שהחל ברבעון הרביעי של זה התחיל בהערכות שווי גבוהות (גבוהות מדי לטעמי) שמתחילות כרגע לרדת ובריבוי 'חדי קרן' שכעת ירדה קרנם. התהליך הזה מחלחל גם לישראל, די מהר, דרך הקרנות הזרות שפועלות כאן. אין ספק - השוק משתנה וכולנו נרגיש בכך. הבעיה היא שהחבר׳ה הצעירים, לא הבינו עדיין שהשוק השתנה. היה להם קל לקבל את ה׳עליות׳ והניחו שזה יימשך לנצח וכעת קשה להם להפנים את ה׳ירידות׳. אני שעברתי מספר סיבובים ברכבת ההרים הזאת חסין כנגד המניה כמו גם כנגד הדיפרסיה.. הייטק ממש לא נגמר ולא הולך להיגמר. שהרי הצורך בשוק בפתרונות ביג דטה וסייבר עדיין קיים ושווקים נוספים יעברו "שיבוש" ויהיו כר פורה לסטארטפים.. המהות לא השתנתה. הירידות הן תהליך בריא ובהחלט לא משבר. מדובר בתיקון שצריך היה לבוא״. בלא מעט מרכזי פיתוח שפועלים בישראל הקניין הרוחני רשום במדינות אחרות... איך, על בסיס הנסיון שלכם, אפשר לשמור את הקניין הרוחני בישראל? אין מעודדים חברות ישראליות לא לעזוב לחו״ל? ״בקבוצה שלנו הכל רשום בישראל. והכל גם נשאר כאן. קיבלנו ואנו מקבלים לא מעט הצעות לעבור לחו״ל ולשלם פחות מס, אבל, זה ממש לא מעניין אותנו. אין סיבה לעזוב ואין סיבה לא לשלם מיסים כאן. עדיף לשלם את המס שלנו בישראל, והוא ילך, אולי לעוד סלילת כביש שיעזור לכלל הציבור, מאשר לשלם אותו במקום אחר בו אף ישראלי לא ייהנה ממנו, מלבד אולי כמה עורכי דין ורואי חשבון".

עושה זאת? ״הודו וסין הם שני שווקים מאוד גדולים, כאשר הודו היא גם לקוחה ומסין מגיעה עיקר התחרות. בזמנו, כשהיתה לנו פעילות יותר אינטנסיבית בסין, בהחלט העתיקו מוצריםשלנו. גילינו שהם בהתחלהמבצעים העתקה גרידא ואחר כך מתחילים לפתח על בסיס המוצר שלנו. קשה להתחרות איתם. הפתרון שלנו היה די פשוט: עברנו לפיתוח ולייצור של מוצרים מורכבים בהרבה שקשה להעתיקם והם מיוצרים בכמויות קטנות יחסית. קשה להתחרות בייצור המוני, מה גם שהמהנדסים הסיניים אחוז ממה 15- מוכשרים ומרוויחים כ שמשתכר אצלנו מהנדס ישראלי והחברות הסיניות נהנות מתמיכה ממשלתית מאוד מאוד חזקה. המימון הממשלתי שם הוא כמעט בלתי מוגבל. הכיוון של מוצרי פרימיום, שחלקם מבוססי תוכנה די פתר את הבעיה. כיום לא מתחרים על מחיר. אנו מתחרים על איכות ומורכבות״. יש לכם מפעל בהר החוצבים בירושלים. לא יותר פשוט היה להעביר את הייצור לסין או להודו? ״הייצור בארץ הוא בדיוק מאותה סיבה בה הקמנו את החברות בארץ... אנו גם מייצרים בסין, אבל בעיקר את הקווים היותר זולים שלנו. בישראל הייצור קרוב מאוד לפיתוח, הוא מתבצע בסדרות קטנות והפידבקים מידיים. וכן, יש כאן גם את מרכיב הציונות. צריך לזכור שאלמנט הייצור הוא פחות חשוב בהייטק. יש לנו בהר החוצבים את כל הציוד הכי מתקדם בתחומו. אבל, ציוד מתקדם ומכונות יקרות הם לא חזות הכל. ההבדל הוא תמיד בכח האדם ובאיכותו והפיתוח בסופו של דבר הוא חלק הרבה יותר מהותי במוצרים שלנו. הייצור מחזק ומשלים את הפיתוח. אופי המוצרים של חברת רד הוא כזה שמתאים פחות לעבודה עם קבלני ייצור והרכבה חיצוניים - מדובר על סל גדול של מוצרים אשר חלקם מיוצר בכמויות לא גדולות. בהתחלה ייצרנו רק רבע מהמוצרים בצורה מקומית כשהמוטיבציה באה משתי סיבות עיקריות: האחת - בייצור ראשוני של מוצר חדש קל לנו יותר להתמודד עם תקלות וניתן לערב בקלות גם את מחלקות הפיתוח. סיבה שנייה היא יכולת תגובה מהירה יותר לדרישת לקוחות - לקבלני

. הוא 1949 זהר זיסאפל נולד בשנת שירת בחיל מודיעין שנים רבות, בין השאר בתפקיד ראש מחלקת מחקר אלקטרוניקה על תקן אלוף משנה. במהלך שירותו קיבל את פרס בטחון ישראל. לפני כן סיים בהצטיינות תואר ראשון בהנדסת אלקטרוניקה ותוך כדי, תואר שני בטכניון בחיפה ותואר שני במינהל עסקים באוניברסיטת תל אביב הקים אחיו יהודה את 1975 בשנת זהר הצטרף לאחיו 1982- חברת בינת וב ויחדיו הקימו את רד תקשורת מחשבים. החברה פעלה תחילה בוילה בהדר יוסף וייצרה מודם ננסי שנכנס לספר השיאים של גינס. כיום זהר הוא שותף עם אחיו חברות 15- בקבוצת רד בינת, שכוללת כ וחברות בנות. בראש הקבוצה עומדות רד (לשעבר רד תקשורת), העוסקת בפיתוח ובייצור, ובינת, העוסקת בשיווק ובתמיכה. בשנים האחרונות האחרונות זהר השקיע באופן אקטיבי בחברות העוסקות בתחום הגנת סייבר ובתחום המכונית האוטונומית. זהר מלמד בפקולטה למינהל עסקים ועוזר לתלמידיו ולבוגרי יחידתו הצבאית להיכנס לעולם היזמות.

איך מתמודדים עם השווקים המתעוררים של הודו וסין? איך קבוצת רד

New-Tech Magazine l 24