ניו-טק מגזין | נובמבר 2020 | המהדורה הדיגיטלית

רוסיה, אוקראינה, ישראל, איראן, צפון קוריאה, קוריאה הדרומית. נראה כי ישנו חשש כי המלחמה הבאה בין שני המעצמות הגדולות( ארה"ב ורוסיה), לא יקרה רק על פני כדור הארץ, אלא גם בחלל TIMES עצמו. במאמר שפורסם בעיתון ), דווח כי צבא ארה"ב 2020 ) בפברואר 10 Cosmos 2542 זיהה איום של לוויין רוסי . לדברי מומחים USA 245 על לוויין ריגול הדבר ממחיש את האפשרות כי במלחמה הבאה, המדינות ינסו להשמיד לוויינים של המדינה היריבה וזאת ניתן להשיג בעזרת כמה דרכים בניהם ; לוויין "מתאבד", לוויין בעל קרן לייזר שיגרום לשיבוש של לוויין המטרה. אין ספק שדבר שכזה יגרום לנזק משמעותי הגנתי עבור אותה מדינה היריבה . ]1[ ישראל בחלל העשורהראשון לתוכניתהלווייניתשל לווייני חישה למרחוק (שנות השמונים של המאה שעברה) הוקדש ברובו לבניית המרכיבים העיקריים (לוויין, משגר, מצלמה), ולקראת סופו שוגר הלוויין הישראלי הראשון “אופק . בכך הפכה ישראל למדינה 1988 ” בשנת 1 השביעית בעולם שיש לה יכולת עצמאית בבניית לוויינים ושיגורם. הפיתוח והשיגור נאלצו להתמודד עם בעיות רבות, שכמה מהן ייחודיות רק לישראל. כך למשל, כדור הארץ מסתובב כידוע סביב צירו ממערב למזרח. הכיוון הרצוי לשיגור לוויין הוא לכיוון מזרח עם כיוון הכדור . אולם מכיוון ששלבי הטיל המשגר נופלים בדרך, הכיוון היחידי בו יכולה ישראל לשגר לוויינים לחלל הוא אל תוך הים התיכון, כלומר, מערבה. עובדה זו הציבה בפני המהנדסים והמתכננים הישראלים בעיה מיוחדת במינה, והיא נפתרה על ידי פיתוח טכנולוגיות ייחודיות להקלת משקל הלוויין ופיתוח הטילים המשלחים. אף שלווייני אופק נושאים טלסקופ בעל ממדים הדומים ללווייני צילום 10 עד 5 המובילים בעולם, משקלו קטן פי ממשקלם. העשור השני לתוכנית החלל (שנות התשעים) הוקדש לביסוס היכולת הצבאית ומעבר ליכולות אזרחיות. הצעדים הראשונים לכיוון האזרחי נעשו בשוק לווייני 1 התקשורת. לוויין התקשורת עמוס- והוא סיפק, בין השאר, 1996 שוגר בשנת שירותי טלוויזיה ישירות לבתים (על ידי חברת הטלוויזיה בלוויין) לצרכנים בארץ ובאירופה. חדירה נוספת לשוק האזרחי

חלק מסוגי הלוויינים של מדינת ישראל ותפקידם :3 איור «

נעשתה כאשר התעשייה האווירית בנתה את לוויין "ארוס" שמכר (ומוכר עד היום) הדמאות לצרכנים שונים. בעשור השלישי לתוכנית (שנות האלפיים) נעשתה קפיצה גדולה קדימה, וישראל הוסיפה למשפחת הלוויינים שלה גם לוויין צילום שאינו נושא מצלמה אופטית (דהיינו –טלסקופ), אלא מצלמה המבוססת על מכ"ם בטכנולוגיה של ) .זו טכנולוגיה SAR מפתח אנטנה סינתטית ( המאפשרת צילום בכושר הפרדה (רזולוציה) דומה לאופטי, אלא שהצילום אינו תלוי בתאורה, והוא יכול להיעשות גם בלילה ואפילו דרך עננים. לווייני חישה בתעשייה האזרחית ]12[ ,]11[ ,]10[ ,]9[ ,]8[ כיום נחלת הלוויינים אינה רק במישור הצבא, אלא גם במישור האזרחי, אנו נעזרים בלוויינים על מנת לקבל נתונים אשר עוזרים לנו בחיי היום יום, לדוגמא, חיזוי מזג האוויר, חיזוי בפני רעידות אדמה, זיהוי מקורות קרינה ועוד. ברצוננו להתמקד בלוויין תצפית.

לוויינים אשר 150 בחלל ישנם יותר מ- מתצפתים על כדור הארץ בדרכים שונות. ניתן להפרידם לשני סוגים עיקריים, מרבית לווייני התצפית נושאים חיישנים "פאסיביים" אשר מודדים קרינה אלקטרומגנטית אשר נפלטת מכדור הארץ או מפני האטמוספירה. תחת קטגוריה זאת נכנסים גם לווייני הצילום אשר נושאים מצלמות גדולות ומתקדמות מאוד, אשר מצלמות את פני השטח עד לרמת דיוק של פחות ממטר. בעשור האחרון התחיל פיתוח של לוויינים "אקטיביים". לוויינים אלא מצוידים בחיישנים אשר פולטים אנרגיה (גלי רדיו, אינפרא-אדום), ולפי התגובה המוחזרת הם מפענחים את פני השטח. בעזרת התצלומים המתקבלים מלווייני התצפית אנו בוחנים שינויים בפני הקרקע שמקורם טבעי או מעשה ידי אדם. תחום לווייני התצפית התפתח בשנות השבעים והשמונים במקביל להתפתחות החיישנים המולטי-ספקטרליים (חיישני 23 אינפרא-אדום והמיקרו-גלים). בתאריך , שגרה נאס"א את לוויין התצפית 1972 ליולי

ועד היום. 1972 משנת Landsat סדרת לווייני :4 איור

«

New-Tech Magazine l 54

Made with FlippingBook Publishing Software