ניו-טק מגזין | פברואר 2025 | המהדורה הדיגיטלית

מהמחשב לסייבר ובינה מלאכותית ועד לביפר

אלוף במיל' פרופ' יצחק בן ישראל, ראש מרכז הסייבר באוני' ת"א »

במקביל להשקעה בפיתוח ההון האנושי, נבנו מנגננונים לעידוד סטארטאפים בתחום הסייבר. רובם המכריע לא הפכו לחברת מצליחות, אבל חלקן גדלו, התבגרו ואף הפכו כאמור לחדי קרן. סה"כ המכירות בשוק מיליון 400 של מוצרי סייבר, שהיה פחות מ- בחמש השנים 5 , גדל פי 2011 דולר בשנת הראשונות, ועבר כבר לפני כמה שנים את מיליארד דולר בשנה. 10 ה בדרך כלל אנו מציינים את מימדיה הקטנים של מדינת ישראל כחיסרון, אולם במהפיכת הסייבר הקוטן התגלה כיתרון: ישראל מספיק קטנה כדי לייצר תוכנית קוהרנטית שתחילתה במערכת החינוך וההשכלה הגבוהה. זו מזינה את כוח האדם האיכותי בצה"ל ונותנת למשרתי היחידות המתאימות ניסיון שלא יסולא מפז. אלו מביאים לשיעור גדול של סטארט-אפ (אחרי השחרור) ולתרומה משמעותית ביותר לכלכלה. התשתית שנבנתה מושכת השקעות חיצוניות וכך נשמר היתרון היחסי כל הזמן. חשוב להדגיש כי לא בכל תחום ניתן לבצע מהלך כזה. תחום הסייבר הצליח משום שאינו דורש קווי ייצור גדולים עתירי עבודה, משום שההשקעות הנדרשות בתחילת הדרך הן קטנות, משום שקבוצות הפיתוח

שנה) את העיסוק בסייבר 15 והפכה (לפני כ לענין פתוח ולגיטימי בכל שטחי החיים: החל ממערכת החינוך, דרך ההשכלה הגבוהה, ומשם לתעשייה (מסטארטאפים ועד לחדי קרן), לממשל, מערכת הבריאות, האנרגיה ועוד. זאת הייתה התוצאה הישירה של המלצות המיזם הקיברנטי (שהיה לי הכבוד לעמוד בראשו) שאומצו ע"י הממשלה, תוקצבו, . החוט 2011 והחלו להתממש מסוף שנת המקשר בין כל המלצות המיזם, הוא כאמור, שבירת המוסכמה לפיה סייבר הוא נושא בטחוני-מודיעיני שהשתיקה יפה לו, והפיכתו לנושא לגיטימי ופתוח לכל תחומי החיים. עד כמה שהדבר יכול להישמע מופרך, לא הייתה בעולם כולו אפילו 2011 בשנת אוניברסיטה אחת בה אפשר היה ללמוד סייבר. הנושא נחשב רגיש (כי נעשה בו עד אז שימוש רק במגרשי המשחקים של המודיעין), ואוניברסיטה כידוע בנויה על פירסום פומבי של מחקריה. ישראל הייתה הראשונה בעולם , בעקבות המלצת המיזם 2011 שהחליטה ב הקיברנטי לפתוח מרכז מחקר בסייבר בכל אוניברסיטת מחקר בארץ. יתרה מכך, נושא הסייבר הוסף אף כנושא בחירה לבחינת הבגרות בישראל.

ישראל נחשבת כאחת המדינות המובילות בעולם בתחום טכנולוגיית הסייבר. לא מדובר רק ברמה הטכנולוגית גרידא, אלא לכל רוחב הספקטרום, כולל מכירות, פיתוח מוצרים, רישום פטנטים, תעשייה אזרחית, יישומים ביטחוניים וכיוצא בזה. כך לדוגמה מספיק שנציין שחלקה של ישראל בשוק הסייבר הגלובלי הוא מהשוק, או כי כמעט 10%- קרוב ל שליש מחברות הסייבר בעולם שערכן מוערך בלמעלה ממיליארד דולר (מה ), הן חברות Unicorn שקרוי חד-קרן או ישראליות! ישראל נמצאות גם בראש רשימת ההשקעות העולמיות של המגזר העסקי בעולם בסייבר. אם נסכם את סך ההשקעות הללו בשנה, נמצא כי מתוכן מושקע 40%- בשנים האחרונות כ בחברות ישראליות. כיצד זה קרה? תופעה כזו יש כמובן כמה וכמה ל סיבות, אולם את הסיבה העיקרית אפשר לתמצת במשפט אחד: ישראל הייתה המדינה הראשונה בעולם "שיצאה מהארון"

New-Tech Magazine l 22