ניו-טק מגזין | יולי 2020 | המהדורה הדיגיטלית

על הירח, גובהה של “בראשית” מטר וחצי, רוחבה כשני מטרים והיא נושאת ממשקלה. מהירותה 75% דלק המהווה כ- קמ”ש. 36,000 המרבית הגיעה ל " לשלב Space IL העפילה " 2017 בינואר ," Google Lunar X PRIZE הגמר בתחרות " 33 בה נותרו חמש קבוצות בלבד, מתוך 2017 קבוצות שהשתתפו במרוץ. בנובמבר הודיעה העמותה על בעיות כספיות וסכנה 30 להשלמת הפרויקט אם לא יושגו עוד מיליון דולר .העמותה הצליחה להשיג את המימון הנדרש להבטחת המשך קיומה בעזרת תרומה גדולה של הנדבן הידוע מוריס קאהן ועוד מספר גורמים. " X PRIZE הודיעה קרן " 2018 בינואר על סיום התחרות ללא זוכים, לאחר שאף חברה לא הייתה מוכנה לשיגור של 31 גישושית במועד האחרון שנקבע לכך - . חברת גוגל סיימה את החסות 2018 במרץ שהעניקה לתחרות ולא העניקה את כספי מיליון דולר. על אף 30 הפרס המובטח של סיום התחרות הרשמית, הודיעה העמותה הישראלית ש בכל זאת בכוונתה להמשיך במשימה ולשגר את הגישושית הישראלית הראשונה אל הירח ולאחר מאמצים רבים בפברואר 22 והרבה תושייה השיגור בוצע ב . 2019 מתוך הצוותים הבין לאומיים שנשארו Google Lunar לאחר סגירת תחרות " ", "בראשית" היא הגישושית X PRIZE הראשונה ששוגרה לירח .בעקבותיה " של HHK 1 אמורה להיות הגישושית " " ההודי. Team Indus צוות הגישושית " מיליון 100 בבניית החללית הושקעו כ- דולר, רובם גויסו מתורמים פרטיים. נחיתת החללית "בראשית" על הירח הייתה אמורה למקם את ישראל במקום הרביעי ברשימת המדינות שהצליחו להנחית חלליות על הירח אחרי ארצות הברית, ]4 ברית המועצות וסין. [ האתגרים העיקריים במסע לירח חמישה אתגרים עיקריים למסעה של החללית אל הירח: הראשון - שלב השיגור שהינו עתיר סיכונים בפני עצמו. השני - איתור מיקום החללית וקיום קשר עמה בטווח הגדול עד לירח. השלישי - יכולת עמידתה של החללית בתנאים הקיצוניים בחלל, ניווט מורכב ועוד. GPS ללא

הישראלית והטכניון. הלוויין נושא מספר ניסויים לבחינת היתכנות טכנולוגית מסוגים שונים. אחד מהניסויים בוחן דרכים יעילות לניצול אנרגיה בחלל על ידי מערכת המנצלת התכווצות והתרחבות של חומר מיוחד, ממירה את התנועה לאנרגיה ומפיקה זרם חשמלי. הלוויין הניסויי ששוגר במרץ טכסאט: ," Start על גבי משגר רוסי מטיפוס " 1995 כשל ולא נכנס למסלול יחד עם הלוויינים האחרים ששוגרו אתו. לוויין ניסויי שפותח :2 גורווין טכסאט יחד עם 1998 בטכניון, ושוגר לחלל ביולי לוויינים קטנים נוספים בטיל מסוג 5 ". הותקנו עליו גלאי אוזון, מחשב Zenith " זעיר ומערכת ניווט ובקרה. לוויין זה , בכך שבר 2010 הפסיק לפעול רק בתחילת את שיא הפעילות של מיקרו-לוויינים, שנים. 12 לאחר שפעל כ- זהו לוויין ניסוי מדעי לוויין "סלושסאט": בפרויקט ישראלי-הולנדי-אירופאי משותף שמטרתו הייתה לבדוק את תופעת שכשוך הנוזלים במיכל לא מלא בחלל כגון מכלי דלק נוזליים בלוויינים וחלליות. הלוויין " מבסיס החלל Ariane -5 G" שוגר בטיל " בגינאה הצרפתית יחד עם Coro האירופי " בפברואר 12 לוויינים אירופאים אחרים ב . 2005 סוכנות החלל הישראלית לוויין "ונוס": וסוכנות החלל הצרפתית שותפות במיזם לבניית לוויין המחקר המדעי המתקדם "ונוס, "המצויד במצלמה מולטי- ספקטרלית ומערכת הנעה חשמלית מתקדמת. ללוויין שתי משימות: מדעית - חקלאות מדויקת ותעוקת צמחייה, ומשימה טכנולוגית לבחינת מערכת הנעה חשמלית ובקרה אוטונומית. הלוויין שוגר . 2017 באוגוסט 2 ב הקמה של "בראשית" תהליך תכנון ופיתוח החללית, כלל עבודה מאומצת של עשרות מהנדסים, מדענים ואנשי צוות. שלב הפיתוח המלא החל ב- " ובתעשייה האווירית, Space IL ב " 2015 600 . החללית, שמשקלה כ- 2018 ונמשך עד ק”ג בלבד, נחשבת לקטנה ביותר שתנחת "בראשית" המסע הישראלי לירח לווייני מחקר וטלסקופים לווייני מסדרת "טכסאט"

הרביעי - שלב לכידת הירח. זהו שלב בו החללית צריכה לעבור מהקפת של כדור הארץ להקפת הירח. לצורך כך על החללית להגיע למקום הנכון בזמן הנכון, במהירות ובכיוון המתאימים, וזאת על מנת שכח הכבידה של הירח ילכוד אותה אל מסלול היקפי. האתגר האחרון הינו האתגר המורכב ביותר הנחיתה הרכה על הירח והמשך הקשר לתחנות הבקרה על פני כדור הארץ.. תקשורת התקשורת של "בראשית" עם כדור הארץ נעשה באמצעות מקמ"ש (מקלט-משדר) "במקור Space Micro שפותח על ידי חברת " " של LADEE עבור גישושית ירח בשם " סוכנות החלל האמריקאית. הציוד פעל ) והוא 2-4 GHZ ( " S - Band בתחום תדרי " . עקב סיבובו של 2015 נבנה במהלך שנת כדור הארץ, מיקומה של ישראל ביחס לגישושית משתנה עם הזמן וגם והפרעות מצד הירח כאשר הגישושית בצד המרוחק שלה, הרי שמרכז הבקרה לא היה יכול ליצור תקשורת ישירה עם הגישושית. לפיכך צריך היה להשתמש בשירותי תחנות " SSC ממסר שסופקו על ידי חברת " השוודית, אשר ניהלה את התקשורת באמצעות תחנות הממסר שלה, הפזורות במדינות אוסטרליה, צ'ילה, הוואי, דרום אפריקה וגרמניה. כמו כן נעשה שימוש ]10 ברשת חלל עמוק של נאס"א. [ התקשורת עם הגישושית התנהלה ממרכז הבקרה שבתעשייה האווירית במטה יהוד, דרך מרכזי התקשורת. הגישושית נבנתה ותוכנתה כך שתבצע את כל הפעולות בצורה אוטונומית. עם זאת, המפעילים בחדר הבקרה יכלו לשדר לגישושית נתונים ופרמטרים לשילוב בתוכנה האוטונומית לפני כל הפעלה. הפקודות לחללית שודרו למקוטעין בזמני "חלון תקשורת", כאשר כל פקודה כללה סדרת פעולות שעל הגישושית לבצע (בדיקות, תיקוני מסלול ונחיתה), כשבסיומן הגישושית "בראשית" נכנסה למצב שיוט הכולל פנייה לעבר השמש לשם טעינת אנרגיה עד קבלת פקודה נוספת. הגישושית שידרה חזרה נתונים שונים (על מצב המכשור, 5000 כ- התוכנה, חיישנים, טלמטריה, וכדומה) אל מרכז הבקרה, על פיהם קיבלו עדכון על מצבה, ולפיהם התקבלו החלטות על המשך ]4 מסע הגישושית. [

67 l New-Tech Magazine