ניו-טק מגזין | אוקטובר 2018

טעימת יין – חשוב לדעת איך

www . winesisrael . com ישראל פרקר כדי להכיר יינות, להבחין מה טוב יותר ומה פחות ומה אוהבים יותר, חשוב מאוד לחדד את החך והחושים המתאימים וללמוד לטעום יינות. זו הדרך הנכונה לשפר את ההנאה מיינות ולהבחין בהבדלים ביניהם, שלעיתים הם רבים. קיימים ארבעה שלבים בטעימות יין נכונה: בדיקה ויזואלית של היין בתאורה ראיה: ניטרלית. זיהוי ניחוחות בנשימה דרך האף. ריח: להעריך את מבנה וטעם היין. טעם: לפתח פרופיל מלא של לחשוב / להסיק: יין שניתן לשמור בזיכרון לטווח ארוך. ראייה: ההסתכלות ובחינת היין הנטעם חשובים לתחילת התהליך. יוצקים יין לכוס מתאימה. מטים את הכוס ומסתכלים על היין, מעל רקע לבן של נייר, מפית או מפה לבנה. בודקים את צבע היין מקצות שפת הכוס אל אמצע הכוס. יתקבלו הצבעים אדום, מוזהב, חום, סגול, צהוב בהיר, ירוק בהיר , וכו' בודקים גם אטימות, צמיגות ומציאות רגלי יין , על דופן הכוס. בוחנים האם היין מימי או כהה, שקוף או אטום, עמום או מבריק. האם יש משקעים, חלקיקי פקק או אחרים. ביין אדום מבוגר יהיה יותר צבע כתום בשוליו מאשר ביינות אדומים צעירים. יינות לבנים מבוגרים הם כהים יותר, מיינות לבנים צעירים. צבע ורמת אטימות יכולים לתת רמזים לגבי גיל היין, זני ענבים, כמות חומציות, אלכוהול, סוכר, ואפילו האקלים שבו הענבים גדלו. היינות נוטים לשנות צבעם בהתבגרותם.

יינות לבנים הופכים ליותר צהובים וחומים, יינות אדומים נוטים לאבד צבע, להיות שקופים יותר ככל שהזמן עובר ואף לשנות צבעם לגוון חום יותר. גודל רגלי היין המתהוות על דופן הכוס מהוות אינדיקציה על רמת האלכוהול ביין ו / או יש בו הרבה סוכר או מעט. ריח: חוש ריח שלנו חשוב מאוד בניתוח איכות יין כראוי. כדי לקבל תחושה טובה של ארומת היין מומלץ לערבל את כוס היין שניות , לפני ההרחה, דבר העוזר 10-12 ל לאדות חלק מהאלכוהול שביין ולשחרר יותר מהניחוחות הטבעיים שלו. יש לעשות הרחה ארוכה ראשונה, כדי לקבל רושם ראשוני. בשלב השני מומלץ להכניס את האף לתוך הכוס ולקחת שאיפת אוויר עמוקה. ניתן לחלק את הריחות של יין לשלוש קטגוריות עיקריות: הם נגזרת מהענבים ניחוחות ראשוניים וכוללים ריחות פירות, עשבי תיבול ופרחוניות. לדוגמא, הניחוחות ניחוחות משניים הנפוצים ביותר ביינות לבנים: קליפת גבינה, קליפת אגוז, שקדים, בוטנים, או בירה. אלה ניחוחות ניחוחות שלישוניים: ההזדקנות המיוחסים לחמצון היין, ההתיישנות בחביות עץ אלון, ו / או בבקבוקים לאורך זמן. לדוגמה ניחוח "וניל" ביינות המתיישנים בחביות אמריקאיות .הניחוחות הנפוצים הם בעיקר של אגוזים קלויים, תבלינים לאפיה, וניל, עלים בשלכת, טבק ישן, ואפילו קוקוס. ארומה של היין הוא כלי מצוין להבחנה במאפייני האיכות וייחודיות היין .

טעם: הטעם הוא איך מרגישים בפה ובגרון את היין הנלגם. הלשון יכולה לזהות מלוח, חמוץ, מתוק, או מריר. בכל היינות ישנה רמת חמיצות, מפני שבענבים מטבעם יש חומצה. זנים מסוימים ידועים במרירות שלהם. ביינות שולחן לבנים יש מעט סוכר ענבים, דבר המוסיף מתיקות טבעית. אי אפשר להריח מתיקות. רק הלשון מזהה אותה. ליינות מעטים ישנה גם מליחות בטעם. בטעימה יש להתחיל עם לגימה קטנה ולגלגל את היין בחלל הפה. ישנם שלושה שלבים של טעם: שלב ההתקפה, שלב ההתפתחות ושלב הסיום. ההתקפה מורכבת שלב ההתקפה - מארבעה חלקי פאזל היין : אלכוהול, טאנין, חומציות וסוכר שיורי. ארבעת חלקי הפאזל האלה מציגים תחושות ראשוניות על החך. במצב אידיאלי רכיבים אלה יהיו מאוזנים היטב, ללא הבלטה של חלק אחד או יותר. שלב טווח אמצע החך. שלב ההתפתחות - זה הטעם האמיתי של היין. בשלב זה מנסים להבחין בפרופיל הטעם של היין. אם זה יין אדום ניתן לחוש בפירות: פירות יער, שזיף או תאנה; אולי קצת תבלינים כמו: פלפל,

New-Tech Magazine l 70